ויטל (מחנה ריכוז)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה ריכוז |
| מדינה | צרפת |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 1940 |
| תאריך שחרור | 12 בספטמבר 1944 |
| אוכלוסייה | |
| צבא משחרר | בעלות הברית |
| השתייכות האסירים | נתיני מדינות זרות, יהודים מצרפת |
| נתונים | |
| קואורדינטות | 48°12′09″N 5°57′01″E / 48.2025°N 5.9502780555556°E |
  | |
מחנה ויטל (Vittel) היה מחנה ריכוז ומעבר לאסירים מיוחסים, שהקימו הנאצים בעיר המרפא ויטל(אנ') שבמחוז ווז', ליד נאנסי בצפון-מזרח צרפת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחנה הוקם בשנת 1940 בבית מלון בעיר הנופש, ובו הוחזקו אזרחים בעלי דרכונים של מדינות שבהן נלחמו הגרמנים. הגרמנים חשבו שאפשר יהיה להחליף אזרחים אלו בשבויים בעלי חשיבות או באזרחים גרמנים שיכלאו במדינות הזרות.
במהלך החודשים שחלפו מאז תחילת הכיבוש הנאצי בצרפת לא ביקשו המדינות את אזרחיהן היהודים, נשלחו רובם של האסירים למחנה הריכוז דראנסי ומשם נשלחו רובם במשלוחים למחנה ההשמדה בירקנאו.
בשנת 1943 הובאו למחנה עשרות יהודים פולנים בעלי דרכונים של מדינות דרום-אמריקה, אולם גם אלו נשלחו ברובם במהלך שנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר המלחמה נמצאו בחדרו של מפקד המחנה אישורים של מדינות דרום אמריקה שהיו נייטרליות, שאישרו כי יהודים אחדים אכן אזרחי המדינות הללו, אולם היהודים לא ניצלו מהשמדה.
בין האסירים במחנה היה המשורר יצחק קצנלסון שכתב בו את "השיר על העם היהודי שנהרג" (ביידיש: "דאָס ליד פונעם אויסגעהרגעטן יידישן פאָלק").
ב-12 בספטמבר 1944 שוחרר המחנה.
אלזי מוד טילני שבעצמה הייתה אסירת המחנה עבדה במשרד והצליחה להציל מספר יהודים. על כך היא קיבלה הכרה כחסידת אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרה נשמית, מתוך הספר "מאבקו של הגטו" באתר מט"ח
- ויטל, באתר יד ושם
